בלוג

 המשפט הזה כל כך נכון עבור חיים שלמים של עבודה רגילה ,שבה אנחנו מוצאים את עצמינו בפספוס הגשמת החלומות שלנו ,אך נכון גם עבור ההחלטות שאנחנו לוקחים בנוגע אליהם .אם אנחנו יודעים שכל מה שמעכב אותנו הם רגשות שליליים כמופחד, חרדה או שעברנו כמה אירועים לא נעימים ואנחנו נמנעים מלטפל בהם ,אנחנו דנים את עצמינו "להסתדר עם הרגיל"ובעצם חיים כל החיים בתסכול וקורבנות , מקבלים זאת כגזרת גורל ,או משלימים עם "המצב" ומתנחמים ש"ככה זה אצל כולם". משפט מבריק נוסף שאומר ג'ים רואן הוא "תירוצים הם המסמרים לבניית בית של כישלון" .... אם אתם רוצים לחיות כמו כולם ולשאת את אותו תסכול תהומי מבלי לטפל בו ,אז היי ..זו בחירה ואני מכבד אותה מאוד וישנם אנשים כמו בפוסט נוסף שכתבתי כאן ,שאפילו מקבלים רווח ישיר מלחיות בתוך הדכדוך המתמשך ,אך תירוצים למה זה לא יעבוד באמת יש בכמויות . יש כמובן את העניין הכספי ,טיפול עולה כסף ,נכון ,גם עוד בגד עולה כסף ,גם עוד חופשה עולה כסף , גם עוד רהיט לסלון עולה ,אך כאשר אתם חזרתם מהחופשה לאחר שקניתם את הבגד ואתם יושבים בסלון ,האם פתרתם במשהו דבר שיגרום לכם להרגיש יותר טוב ,שיניע אתכם לצאת מהמצב שאתם מרגישים תקועים בו ?תחשבו לרגע , האם הייתם רוצים לחיות את שארית חייכם,באותה דרך שאתם חיים בה כעת? (זו שאלה גדולה ,הקדישו לה מחשבה לרגע)  ישנם אפילו אנשים שיחפשו גם למה השיטה לא תעבוד עליהם ,מבלי שהם נתנו צ'אנס אמיתי לכך , הם פשוט"מכירים את עצמם"או שפשוט הם יחפשו איך אני עושה את מה שאני עושהולמרות שהם ראו שיפור מיידי , הם יתעלמו ממנוובגלל שהם לא מבינים איך זה קרה,הם יחזרו לחפש לעצמם תירוצים שיבנו להם את אותו "בית של כישלון". אז אני רוצה לשאול אתכם האם הכל מובן לנו?ואם אנחנו לא מבינים הכל (במידה שכך עניתם לעצמכם)האם זה אומר שזה לא קיים?האם רק בגלל שאנחנו לא יודעים איך עובד מחשב לא נשתמש בו? אם מה שחשבנו שאמור לקחת זמן ממושך ,קורה בכמה שעותונותן לנו את התוצאה הרצויה האם נפסול זאת רק כיהכאב שחווינו בעבר והניסיונות להתגבר עליו לקחו לנו כל כך הרבה זמן ?לעיתים התשובה היא כן ... נראה לנו בלתי נתפס שמה שחווינו כל השנים כבלוק החוסם של חיינו ,בגלל אותה חוויה שאנחנו סוחבים כל החיים יעלם,שאנחנו לעיתים לא יודעים מה נעשה בלעדיו. מה שאני מציע לכל מי שמתחיל איזה שהוא טיפול הוא , תתמסרו לתהליך ,רק אם תתמסרו במידה והחלטתם לתת צ'אנס אמיתי לתהליך(שזה אומר לא מפגש או שניים עד למעבר למטפל הבא)רק אז סיכויי ההצלחה שלכם עולים כדי לנצח כל אתגר,כי המוכנות לשינוי קיימת . תסתכנו עבור הבלתי רגיל ותחיו חיים בלתי רגילים, זה שווה את המאמץ ,עבור העתיד שלכם.​

​השבוע קראתי כתבה עם גישה מאוד מעניינת ושונה ביחס ל מדוע העולם שלנו לא כזה פייר לכולם ? אז מזהיר מראש , אם הגישה שלכם לחיים היא שמרנית מידיי והאמונות שלכם מאוד ברורות עם כמה סימני קריאה (ביחוד למי שהדת היא עולמו הבלעדי) תוכן זה יכול ועלול לעורר בו אנטיגוניזם והתנגדות פנימית , אך במידה ואתם מקבלים את העובדה שגישות שונות יכולות ועשויות להרחיב את דרך ההסתכלות שלנו על דברים , אתם מוזמנים להמשיך לקרוא במה שאשתף כאן.אני רוצה שתדמיינו לרגע שכולנו היינו בצורה היפותטית חיים פתאום בעולם שכולם בו עירומים תארו לעצמכם לרגע מה היה קורה בכל מה שקשור לאופנה , לתשוקה , להיסטריה , לצחוק על ...ל מה שיגידו על?..סביר להניח שבהתחלה היו חווים סוג של שוק , מבוכה או כל תגובה רגשית של שינוי קיצוני , היינו אולי רואים בכך סטייה כי אנו רגילים במשך שנים על גבי שנים לראות דברים בצורה מאוד מסויימת , אך עם הזמן , עובדה זו שהיתה מתקבעת ,הייתה הופכת לסקרנות ולאחר מכן לשיעמום . אני לא מעודד נודיזם , זו רק תמונה למראה של מי אנחנו ללא עולם המראות הבנוי בנו משחר ההיסטוריה ועל דפוסי האמונות וההרגלים שהתביעו בנו. עולם שבו הגדירו לנו מה נכון או לא נכון . יכול מאוד להיות שאתם חשים אי נוחות עם הדוגמה הזאת , יכול להיות שזה מעצבן אתכם או , המחשבה שעולה בכם היא , על מה הוא לעזאזל מדבר? קחו לרגע רגע ותחשבו על מה זה לחיות עבורך בעולם עירום לגמריי, איך תרגישו ? מה תעשו? למי תהיו פיירים בעולם ? למי לא ? , מי יהיה פייר כלפיכם? איזו סיבה אתם יכולים לתת , כדי שיהיו פיירים כלפיכם כאשר הסממנים החיצוניים נעלמים?ואז כשהכל חשוף תחשבו איך הכל יכל להשתנות רק משינוי תפיסת המבט שלנו

​כדי לעבור מכשולים שקשה לנו להתגבר עליהם אנו צריכים לנסות : להיות אוביקטיביםלדעת לשלוט ברגשותלבחור לראות את הטוב באותה סיטואציהלייצב את המערכת העיצביתלהתעלם ממה שמגביל או מסית אחריםלשים דברים בפרופורציה הנכונהלהיות מסוגלים לחזור לזמן הווה (כאן ועכשיו)לשים את הפוקוס על הדברים שיש לי שליטה עליהם.כך אפשר לראות את ההזדמנות שבמכשול ,זה דורש תהליך ,התמדה ולוגיקהובעיקר מוכנות לצאת מאיזור הנוחות וויתור על הרגלים שהוטמעו בעברוהבנה שהסיכון באי לקיחת סיכון , לפעמים מסוכנת יותר מהשארותבמקום או מהסיכון עצמו. הפחד מהכישלון או הפרפקציוניזם והחתירה אחר המושלם מונעת לעיתיםלהתחיל או לסיים פרוייקטים מחשש לתוצאה אינה מספקת .כאשר אנו מציבים דד ליין אנו גם תוחמים את המטרה בזמן וגם מחוייביםלסיום התהליך . תחשבו על זה שאם הייתם יודעים שיש מי שמשלם לכם על כל דברשאתם עושים והייתם מחוייבים כלפיו לסיים פרוייקטים , לא הייתםמתמהמהים זמן כה רב , אלא עומדים בזמן המוגדר .גם אם הפרוייקט אינו גמור , יש אפשרות לתקן תוך כדי תנועה ,אך גם יש לדעת מתי לשחרר ולהוציא דברים אל הפועל .כמובן שישנם מכשולים מעכבים שאינם בשליטתנו ,אך ככל שהפוקוס שלנו יהייה בגורם המקדם ,כך נצליח לתעל את האנרגיה והפוקוס שלנו למה שכן נתון בשליטה שלנווכך להפיק את המיטב גם בסיטואציות מורכבות אשר דורשות מחשבהיצירתית וקור רוח . עבודה על שליטה ברגשות וייצוב המערכת העיצבית חשובים להשגתהיעדים והמטרות שלנו .דרכם נצליח לנווט ולנתב את דרכינו בכל תחום בחיים והם המפתחלפעולות שבהם נבחר לפעול. 

בספרו של ד"ר ברוס ה. ליפטון , ביולוג בעל שם עולמי "הביולוגיה של האמונה" מתוארות תגליות ביוכימיות מדהימות על המוח, המראות ומוכיחות ,כיצד כל תא ותא בגוף מושפע ממחשבתינו וכיצד מערכות הרגש,האמונה והתודעה משפיעה על צופן המערך הגנטי. במילים אחרות,לסביבה יכולת השפעה מכרעת על צורת התיפקוד שלנו עד לרמת התא.ודאי שמעתם את המשפט:"אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" ....שימו לב לרגע מי אותם חברים שנמצאים אצלכם בפייסבוק,האם תחומי העניין שלכם דומים? ,האם יש לכם תחביבים משותפים?,או נושאים הקרובים לליבכם ?אולי אפילו אתם אוהדים אותה קבוצת כדורגלאו מתעניינים בספורט,? אולי אתם בעלי דעה פוליטית זהה?,אולי הערכים שלכם דומים גם ברמה המוסרית?אולי חוש ההומור תואם?מה שיוצר אצלכם הזדהות והגורם לדומה למשוך דומה .. .אתם תחפשו לרוב אנשים שדומים לכם בתפיסתכםאו אשר מעוררים בכם השראה . עכשיו בדקו לרגע את הסביבה הקרובה אליכם יותר(ברמה הפיזית ולא הוירטואלית) האנשים שאתם נפגשים איתם,מדברים בטלפון,מתיעצים או יוצאים לבלות איתם...האם הם נוהגים לדרבן אתכם?,להרים אתכם אנרגטית?,לתת לכם ביקורת בונה? לפרגן לכם? להכניס בכם מוטיבציה? או שהם מורידים לכם את הרוח מהמפרשים?,מבטלים אתכם?שופטים או מבקרים אתכם ? ציניים ביחס לרעיונות שלכם? ...יכול להיות שתגלו שהאנשים הקרובים אליכם ביותר מהמשפחה,"מתוך אהבה ודאגה" לשלומכם ועתידכם,הם אלה אשר משפיעים עליכם ביותר ושואבים את החלום שלכםאל אותה מציאות הישרדותית שהם מכירים. שאלו את עצמכם לרגע,האם הייתם מתחלפים איתם וחיים את חייהם?הם הרי יודעים מה כל כך טוב עבורכם,אז למה הם נראים לפעמים אומללים כל כך בעצמם?יכול להיות שתפגשו גם עם רופא בעל תארים שייעץ והרי הוא "אחד שמבין",לא בהכרח מבין אם לא מדובר בתחום ההתמחות שלו,אך אנחנו נוטים לעיתים לא לייחס לכך חשיבות,האם נתיעץ עם רופא המתמחה בבעיות עיניים ,לבעיות שקשורות לאוזניים?..אך אנחנו מושפעים מכל בעל דיעה שיש לו מה לומרודעות תודה לאל ,לא חסר,(אגב גם בתחום הרפואי יש מצב שתקבלו שתי דיאגנוזות שונות) עד כי אנחנו יוצאים מבולבלים יותר ומחוסרי ביטחון. סביבה תומכת,היא ערובה להצלחה והדבר הטוב ביותר שאתם יכוליםלעשות עכשיו בנוגע להתקדמות לעבר השאיפות והמטרות שלכם,הוא לשים דגש על מי החברים המשפיעים ועם מי כדאי להתיעץאו עדיף לוותר על דעתו המלומדת אם הוא לא מומחה או מתמחה בתחומו. הגורמים המשפיעים על חיינו יכולים או להיות המנוע להצלחה שלנו,או משתק המנועים . בידינו הבחירה והיכולת לבחור למי אנחנו בוחרים להקשיב .​

 נכון זה נשמע לכם לא הגיוני שישנם אנשים שנמנעיםמלטפל ברגש השלילי, כי הם מרוויחים ממנו משהו ... מה הם יכולים להרוויח ממנו אתם שואלים? הרי אם היתי נותן לכם אפשרות לבחור לחיות ב 100% חיוביאו ב 100% שלילי היתם אומרים לי כמובן שאני בוחר ב 100% חיובי ..אבל לא יכול להיות כזה דבר 100% חיובי , מיד יקפצו חלק מכם ,אני בן אדם אנושי , אני גם כועס לפעמים , אני גם מתרגז , אני גם עצוב , אני גם פוחד ,מה רע בזה ? אין בזה כל דבר רע אני אומר , אם זה לא מציק לך ולא משתלט על חייךאו הופך אותך לפלסטלינה בידי הרגש , אז הכל מצויין . אז איזה רווח בכל זאת אנשים מרוויחים מרגש שלילי? יש כאלה ששומרים על הכעס , כי זה נותן להם ביטחון(הם בעצם מאותתים באנרגיה שלהם - לא כדאי לכם להתעסק איתי ,אם אתם לא רוצים לקבל על הראש - מה יהיה אם הם ישחררו את הכעס ? -הם ירגישו חשופים)יש שלא סולחים או רוצים לסלוח , כי אם יסלחו ,שוב הם יהיו במקום פגיע והרי האגו שלנו ,יש לו רצונות משלו והאני הבוגר , שומר על הילד הפגיע שגדל והקיף עצמו חומות . יש הרוצים לשמור על קורבנות ועצב ,כי טוב להם להיות במקום הנוח של רחמים עצמיים ,שכולם שמים לב אליי ודואגים לי ואני בעצם לא לוקח אחריות על כלוםורק מחפש את מי להאשים מלבד את עצמי . ויש את אלה שפוחדים משינוי , כי הם כל כך התרגלולחיות בתוך הפחד ולראות הכל שחור ,שהם לא יכולים לוותר עליו לטובת משהו שהם לא מכירים ,אז הם סוגרים את עצמם בפינה החשוכה והבטוחה להם . אני תמיד אומר שאם תלמד בן אדם לאכול קויארלאחר שהוא אכל ג'נק פוד כל חייו , הוא יגיד לך שזה מגעיל .באמת על טעם וריח אין מה להתווכח אבל על תחושות כן ... כי אם תשאלו גם את זה שנמצא במקום הכי כואב ושחור ואפל בחייואם היה רוצה לצאת משם , הוא יגיד לכם שכן , לא טוב לו , הוא היה בוחר בשינויאז מה הבעיה אתם שואלים ?אומץ ,האומץ לקבל החלטה , להגיע להבנהשאם לא אשקיע בעצמי , לא אקבל הזדמנות שניה בחיים הללוושהזמן קצר , אז למה לבזבז אותו על אנרגיה שלילית . תחשבו על זה ​